כפר האלוהים פרק 6



כפר האלוהים - פרק 6 
 
1
 
"אבל למה דווקא אני צריך לעשות את זה?", שאלתי.
המכשפה לא ענתה. היא בחנה אותי מכף רגל ועד ראש.
"אתה הכי מתאים", היא אמרה כעבור מספר דקות שנראו לי כמו נצח.
"גם כי אתה מכיר את אלישבע, וגם כי יש בך משהו שמשדר רוגע ואמינות. אני אתן לך את הכתובת".
 
רחוב האגס 3. זה מה שהיה כתוב על הפתק שהיא נתנה לי. משפ' כהן.
 
אני צריך ללכת לפגוש זוג קשישים בשם זכריה ואלישבע ולמסור להם הודעה חשובה.
את אלישבע הכרתי ממועדון הדומינו המקומי. היינו משחקים שם פעמיים בשבוע, בתקופה שעוד הייתי מבלה הרבה עם יוסי והילל. אלישבע הייתה אחת הנשים הותיקות במועדון, ושיחקה שם כבר משנות ה-60. יצא לי להתעמת איתה מספר פעמים לגבי אבנים שהיא הניחה בצורה לא חוקית לדעתי, אבל בסופו של דבר תמיד ויתרתי לה. אף אחד לא רוצה לפתוח חשבון עם אישה כזאת. ראו עליה שהיא הייתה יפה פעם.
את בעלה זכריה לא הכרתי. שמעתי עליו הרבה דברים, שהוא מצליח בפוליטיקה והוא מספר 4 באיזו רשימה לכנסת.
הייתי צריך להגיע אליהם הביתה ולהקריא להם את צו בית המשפט העליון, שפסק שעומד להיוולד להם ילד בשם יוחנן.
מדהים, אבל זאת הייתה החלטה תקדימית. לראשונה אי פעם קבע בית המשפט כי על זוג הורים לקרוא לילדם בשם מסוים, בין אם הם רוצים בכך ובין אם לא.
ולמה דווקא אני הייתי צריך להודיע להם על זה?
ככה החליטה המכשפה. לא יאומן אה?
 
 
2
"שלום, אני מדבר עם אדון זכריה כהן?", שאלתי את הקול הגברי שענה לי בטלפון.
"כן, מי מבקש?", ענה הקול.
"שלום לך אדון כהן, מדבר אדם מ"כפר האלוהים". יש לך כמה דקות?",
"כן, מה העניין?"
"רציתי לקבוע פגישה איתך ועם אשתך אלישבע, אצלכם בבית בימים הקרובים. אני צריך לדבר אתכם על החלטת השופט".
"אין בעיה אדוני, תודה שאתה מתקשר. אני חושב שמחר בערב אנחנו פנויים. זה מתאים?"
"כן, מחר בשמונה אצלכם?"
"בסדר גמור", אמר זכריה וניתק את השיחה.
 
3
יש לי עד מחר בשמונה בערב לחשוב איך אני מעביר להם את ההחלטה הזאת. זה לא יהיה קל. ידעתי שאלישבע רצתה תמיד לקרוא לתינוק שלה צדי. על שם צדי צרפתי, שהיא מאוד אהבה מ"כוכב נולד". אבל עכשיו על פי החלטת בית המשפט היא חייבת לקרוא לו "יוחנן". איזה מין שם זה יוחנן בכלל.
 
4
טוק טוק טוק. (אין מילים טובות יותר לתאר דפיקה בדלת)
הדלת נפתחה. הזוג אלישבע וזכריה כהן עמדו מולי, מבטם רציני ודרוך.
"בוא, תיכנס", אמרה אלישבע.
נכנסתי והתיישבתי על הכורסא בסלון. "אתה רוצה לשתות משהו?", היא פנתה אליי לאחר שהתיישבתי.
"כן, לימונדה בבקשה", אמרתי. כל הדרך חשבתי על כוס הלימונדה הזאת.
זכריה ישב מולי ולא אמר דבר. אלישבע נכנסה למטבח וחזרה עם כוס לימונדה גדולה וארבעה מאפים קטנים. היא הניחה אותם על השולחן מולי והתיישבה לצידו של בעלה.
 
5
"יוחנן בתחת שלי", אמר זכריה. "עכשיו תעוף לי מהבית".
 
6
כעבור מספר חודשים נולד במזל טוב לאלישבע וזכריה בן זכר. על פי הסדר הטיעון שמו בתעודת הזהות היה צדי יוחנן כהן. לפני כמה ימים פגשתי את זכריה שוב במכולת של יוסי אחרי שלא ראיתי אותו הרבה שנים. הוא סיפר לי שיוחנן נהרג בשכם.
 
 
7
"פרק יפה מאוד", אמרה המכשפה. "אבל למה בכל זאת חזרת? זה לא רק בשביל להראות לי את הסיפורים שלך נכון?"
"לא", אמרתי. "אני צריך ממך משהו חשוב. זה בקשר לפיה שנתת לי".
 
8
אבי וחגית חזרו מדרום אמריקה. לא דיברתי עם דפנה כבר שנתיים. רונית לא נותנת לה לדבר איתי.
אולי גם אני צריך איזה טיול.
 
9
אני על המטוס. ממריא. טס רחוק.
אבל איך שהמטוס נחת והדלת נפתחה, הבנתי ששוב חזרתי לאותו מקום.
 
 
 
תגובות הוסף תגובה הוסף תגובה
1.
היי
09/02/11 17:11
מאת: אילה
למה יוחנן דווקא ?