ההליכה של פארלי

ההליכה של פארלי



פשוט ככה, בלי כל התראה מוקדמת, היא פתחה לי את השער.

"ברוך הבא", היא אמרה.

נכנסתי בשקט, בלי לעורר חשד. הלכתי בצעדים איטיים, מלא חשש, שמא אדרוך על משהו. הדרך היתה בטוחה.

היא ליוותה אותי בהתחלה, ולאחר מכן נטשה אותי להסתדר לבד. ידעתי שעל מנת לפגוש אותה שוב, עליי ללכת את כל המסדרון האפל לבדי. אף על פי שלאורך קירות המסדרון הוצבו פנסים בצבעים שונים, הדרך עצמה היתה חשוכה. עוד צעד ועוד אחד, וכבר הגעתי אל הבאר.

באר באמצע המסדרון??

מיד פקחתי את עיניי ונשמתי כמה נשימות עמוקות.

החלומות הטובים ביותר מגיעים כשאתה לא מוכן. כשאתה לרגע אחד, רק לרגע קט, מוריד את הרגל מהגז. נותן לעצמך לשכוח.

ואז זה תוקף אותך.