ים
"כשהלכתי לים פעם ראשונה, לא האמנתי שדבר כזה קיים. כאילו, שימו לב. יש פה ים".
במילים אלו מתחיל גרשון לורנס את ספרו "ים אחד יותר מדי". בספר זה, שהינו ספרו הרביעי, צולל לורנס אל מעמקיי האוקיאנוס האטלנטי, בחיפוש אחר צורות חיים חדשות. הוא נתקל בסוסי ים, פילי ים, אריות ים, קופי ים, ועוד כל מיני חיות שנוספת להם המילה ים לשם.
"המילה ים יכולה להתווסף כמעט לכל חיה שקיימת בכדור הארץ", טוען לורנס בראיון לאתר האינטרנט "זואולוגיה בגרוש". "הנה למשל, קחו נמר, תוסיפו לו ים, וקיבלתם נמר-ים. זה נכון גם לגבי מיני עופות, זוחלים, או כל מיני יונקים. אחת החיות היחידות שאי אפשר להוסיף לה ים לשם, היא קרנף".
הוא מביט אל המראיין בביטחון עצמי, שנובע משנים של מחקר ולימוד. המראיין מביט בו במבט רציני. לאחר מכן, הוא יסביר לעורך האתר שלא רצה להביך את לורנס, ולכן לא הציב בפניו מראה.
"אריות ים ופילי ים הן חיות מאוד מגוונות. הן מסוגלות לצוד, לרוץ, לקפוץ, ואף לשמח אחת את השנייה. ממשק העבודה בניהן הוא על בסיס של קבלה ונתינה. ממש כמו בני אדם".
בשלב זה המראיין, שגם ככה לא אכל היום ארוחת צהריים, איבד את סבלנותו.
"מה אכפת לי מכל חיות הים האלה שלך!!" הוא צרח על לורנס. "מתי תפסיק כבר להתעסק בשטויות ותתחיל לעשות משהו עם עצמך?"
לורנס לא ענה. הוא הביט בו במבט מעט עצוב, מעט מהורהר. בינו לבין עצמו, הוא תהה מדוע נמרי הים מעדיפים לישון דווקא בשעות הבוקר.
"אולי זאת הגאות", ענה לעצמו.
הוסף תגובה