אררט
יונה הנביא עמד על גבו של הלוויתן וניסה לשמור על שיווי משקל. מרחוק הבחין בבניינים גבוהים, מין הסתם חלק מפרברי העיר נינווה. הוא ידע כי אם יצליח לא ליפול, יוכל להגיע אל היבשה. אף על פי שחי אלפי שנים לפני סבא ג'פטו, לא היה לו ספק בכך שהלוויתן משחק תפקיד מרכזי בעניין. אם יחליט לבלוע אותו, יהיה זה סופו של יונה.
הגלים הכו ביונה ללא רחם, ואיימו לערער את שיווי משקלו. הוא נזכר במשה, והמיתוס על הסנה.
"כן בטח, הסנה אשכרה בער ולא עוכל", אמר יונה ללווייתן. "אתה מאמין לזה?"
"לא נראה לי", ענה הלווייתן. "אבל בכל מקרה, עדיף להימנע כרגע משיחות מיותרות. בוא נשמור אותן ליותר מאוחר".
כעבור 40 דקות שכחה הסערה, ויונה נפל באפיסת כוחות על המשטח הרחב והמישורי שנמצא בלמעלה של הלווייתן. לאחר שהחזיר לעצמו את נשימתו, התפנו השניים לשיחת חולין.
"אז מה, מה ככה?", שאל יונה.
"וואלה בסדר", ענה הלווייתן. "קצת יבש".
"תגיד, זה בסדר אם אני אשאל אותך כמה שאלות אישיות?", הקשה יונה.
"בסדר, אם כבר נפתחנו אז לך על זה", הגיב הלווייתן.
יונה חכך בדעתו. מצד אחד, התרוצצו במוחו שאלות רבות ונושאים שונים ומגוונים אותם רצה ללבן עם הלווייתן. מצד שני, הוא ידע כי יהיה זה לא חכם מצדו, בלשון המעטה, לדרוך על נקודות כואבות. ולכן פתח בנושא מעט שנוי במחלוקת, אך אשר ידע שלא יפריע לשלוותו של היונק גדול המימדים.
"אתה אוהד מכבי או הפועל?", שאל, נזהר שלא להדגיש יותר מדי את אחד הצדדים.
"לא זה ולא זה. אני אוהד צפרירים חולון", ענה הלווייתן.
תשובה זו הפתיעה את יונה. אם הוא היה צריך להתנבא מראש, היה אומר כי הלווייתן ללא ספק אוהד הפועל. מזל שלא התנבאתי, חשב יונה לעצמו.
"אוקי, עזוב ספורט", המשיך. "אתה צם ביום כיפור?"
"פעם, כשהייתי צעיר, עוד הייתי צם. היום אני צם בין ארוחה לארוחה", ענה הלווייתן. "למה אתה שואל?"
"אה, סתם...", השיב יונה. "רציתי לדעת אם אתה מגדיר את עצמך כחילוני, דתי או מסורתי".
"אני לא מתעסק בהגדרות כאלה", המשיך הלווייתן. "אני עושה מה שנראה לי נכון, מה שמרגיש לי. אני מאוד מכבד את המסורת. אני לא אוכל חמץ בפסח למשל, משתדל ללכת לבית כנסת בימים הנוראים, לא מתגלח בספירת העומר, אני קובע לעצמי. אני לא מקשיב לרבנים, למה מי הם שיגידו לי מה מותר ומה אסור".
יונה נותר פעור פה. זו הייתה הפעם הראשונה בה שמע את הלווייתן מתבטא בחריפות כזאת כנגד הממסד. הוא רצה לספר ללווייתן שגם הוא בזמן האחרון לא מקפיד כל כך על המצוות, אבל החליט שמן הראוי שהוא יהווה מודל לחיקוי, לפחות בנושא הדת.
"ומה עם שבת, אתה שומר?", שאל יונה.
"אני מדליק נרות, ומשתדל מאוד לא לנסוע", ענה הלווייתן."השבת חשובה מאוד בעיני. גם עם להדליק טלוויזיה הייתה לי בעיה עד לפני כמה חודשים".
עושה רושם שהנושא היה מעט רגיש, מפני שכשהלווייתן דיבר על זה הסנפיר האחורי שלו זז בעצבנות. השתררה שתיקה, והשניים המשיכו לצוף על הגלים, מהורהרים. כעבור מספר דקות פתח הלווייתן את פיו ושאל את יונה:
"תגיד, אתה באמת נביא או שזה סתם כדי לקבל פטור ממס הכנסה? אני יודע שלא חסרים אצלכם כאלה שעושים את זה. שמעתי שדבורה קיבלה 4 שנים בפנים, וגם נגד ירמיהו יש חשדות".
"אל תאמין לכל מה שאומרים בחדשות", הגיב יונה באדישות. "יש להם אינטרס. הם רוצים ששבט יהודה יקבל עוד מושבים בבית המקדש. התקשורת שמאלנית זה ידוע".
בשלב זה פקעה סבלנותו של הלווייתן. "אתה, אתה נביא שקר!", הוא צרח. בתנועה אחת מהירה הוא הטיל את יונה באוויר היישר אל תוך פיו ובלע אותו בשלמותו.
הוסף תגובה