כפר האלוהים - 5
1
"כן יש לי שתי בנות. תאומות. חץ וקשת קוראים להן. הן עוד מעט בנות 8", אמרה המכשפה. "הן עכשיו בבית ספר. עוד שעתיים הן חוזרות. אם תהיה כאן תוכל לפגוש אותן".
"אני אשמח", אמרתי. ניסיון חיי לימד אותי שאנשים נוטים להיות ידידותיים כשיש להם אינטרס. ולכן נקטתי בטקטיקה הזאת, כדי שיהיה לה ברור. "יש לך בית מאוד יפה", המשכתי.
"תודה", היא אמרה.
"התקשרת לפסיכיאטר?", היא שאלה, והיה ברור לשנינו שהשיחה הזאת היא רק בראש שלי.
"לא", אמרתי. "אני לא חושב שאני צריך טיפול".
"טוב, תשמע", היא אמרה. "קח את הפיה הזאת ושים אצלך בחדר". היא נתנה לי בובה יפהפייה של פיה נוצצת בצבע כחול-ארגמן. את ראשה ושערה של הפיה עיטרו שרשראות צבעוניות ששיוו לה מראה של ילדת פרחים שמחה ומאושרת. מבטה של הפיה היה מלא טוב וחום. זו הייתה הבובה היפה ביותר שראיתי מימי חיי.
"וואו", היה הדבר היחיד שהצלחתי להוציא מפי.
"קח קח", היא אמרה ושמה אותה בידי. לקחתי את הפיה ושמתי אותה בתיק הכחול הקטן שאני תמיד נושא איתי.
"תודה לך", אמרתי.
יצאתי מביתה בהרגשה שהיום זה עומד לקרות.
2
בצאתי מבית המכשפה ידעתי שהפעם הצלחתי להרשים אותה. הטחול היה ממש טרי, וגם הזנב של השור. שן השום אמנם הייתה קצת מעוכה, אבל סך הכול הבאתי אחלה עבודה. ידעתי שהייתי צריך לשאול מה היא מכינה איתם, אבל לא העזתי. אם היה הייתה מספרת לי או לא זאת כבר שאלה אחרת.
ביום רביעי מכבי ת"א משחקת אצלנו באצטדיון ה"קאמפ נואו" נגד ברצלונה. יש הרבה מתח לקראת המשחק הזה, בשתי הקבוצות. סידרו לי לשבת ביציע הכבוד.
3
המרחק מהבית שלי לביתה של המכשפה היה קצר מאוד. ממש כמה דקות ברגל. בדרכי חזרה הביתה עברתי דרך מכולת יוסי. "תן לי בבקשה מרלבורו לייט ואייס קופי", זרקתי לכיוונו של יוסי.
יוסי הביט בי נפעם. "ממתי אתה מעשן מרלבורו?", שאל.
4
תוך יומיים כבר הרגשתי בן בית בכפר. יוסי לקח אותי תחת חסותו, וכמוהו עשה גם הילל הזקן.
ביחד הפכנו לצוות, ותושבי הכפר נהגו לקרוא לנו "שלושת המוסקיטרים". בבקרים היינו יושבים ומשחקים שש-בש ודומינו אצל יוסי במכולת, ובערבים יוצאים לביקורים רוויי אלכוהול ואלימות בפונדק. לא אחת סיימנו את הערבים הפרועים הללו באורגיה סוערת במנזר האחיות, כאשר בבוקר היינו מתעוררים בזרועותיהן של 4-5 יפהפיות מקומיות. הערבים הללו הפכו תכופים יותר ויותר, עד אשר איבדו מטעמם. וכאשר זה קרה, יוסי היה הראשון להישבר.
5
"אני מתחתן עם ג'וליה", אמר יוסי ערב אחד בעודו לוגם מיץ חמוציות מכוס גדולה של חצי ליטר.
הילל הזקן הביט בו ולא אמר דבר. "מזל טוב אחי!", קפצתי עליו וטפחתי על כתפיו. "איזה כיף!!", המשכתי את מפגן ההתלהבות המעט מוגזם.
יוסי נראה נבוך. "תודה...", הוא מלמל בחיוך מבויש.
עכשיו היה תורו של הילל להגיב. הוא התבונן ביוסי במבט חודר. הוא לקח כיסא פנוי שהיה בשולחן הסמוך אלינו וקירב אותו אליו. הדבר הבא שקרה הותיר אותי המום.
הילל הזקן הרים את הכיסא גבוה מעל ראשו, והטיח אותו בעוצמה בראשו של יוסי.
6
אז עוד לא ידעתי את ההיסטוריה של יוסי וג'וליה. חשבתי לתומי שזה באמת משמח שהוא מתחתן איתה. אבל הילל עשה לי סדר בדברים. זה קרה כמה ימים לאחר מכן, בזמן שהלכנו ברגל לבקר את יוסי בבית החולים.
"ג'וליה הזאת היא סתם מוכרת מזון", אמר הילל הזקן. "פעם אחת היא מכרה לי אפילו מזון מקולקל", הוא המשיך. "שבועיים היו לי כאבי בטן אחרי זה. ועכשיו הוא הולך להתחתן איתה? תאמין לי, לפעמים אני לא מבין את היוסי הזה".
"בסדר, אבל לדפוק לו כיסא בראש? זה לא נראה לך קצת קיצוני?", שאלתי את הילל.
הילל לא ענה. הוא הביט בי וגבותיו התכווצו כמי ששוקל היטב את מילותיו. "כשתגדל תבין", אמר לבסוף.
המשכנו את הדרך לבית החולים בשתיקה.
7
יוסי עוד לא קנה לג'וליה טבעת. הוא תכנן לעשות זאת למחרת היום, אבל תנאי גופו לא אפשרו זאת. המפגש שלו עם הכיסא היה כואב למדי ומנע ממנו ללכת. מרותק למיטתו בבית החולים שמח יוסי לראותנו עד מאוד.
"אדם, הילל, איזה כיף שבאתם!", הוא קרא בהפתעה. נכנסנו לחדר והתיישבו לצידי המיטה.
"אני מקווה שאתה לא כועס", אמר הילל הזקן.
"לא, שטויות...", אמר יוסי. "אבל למה עשית את זה?", שאל את הילל, כאילו שזה לא היה ברור.
"סתם, בצחוק...", ענה הילל, ושאל את יוסי אם הוא רוצה לשחק שש-בש.
8
"6-6, הא!", קרא יוסי. הוא סגר שני בתים והניח את הדסקית הלבנה של הילל במרכז הלוח.
הילל היה סגור לגמרי, והיה חייב 4 בקוביות כדי לרדת ללוח. הוא לקח קובייה אחת, שהייתה מעט כהה יותר מהשנייה, ואמר לנו: "בקובייה הזאת יוצא 4".
הוא זרק את שתי הקוביות, והקובייה הכהה הראתה 4 בלי למצמץ.
"סתם פוקס", אמר יוסי. "סתם פוקס".
9
כעבור שלושה ימים שחררו את יוסי. ג'וליה כבר עזבה את הכפר בינתיים. יוסי חזר לעבודה במכולת, והערבים שלנו כבר לא חזרו להיות כמו פעם. אבל לפחות משהו טוב יצא לי מההיכרות הזאת איתם. הצלחתי לשכנע את הילל ללמד אותי את הטריק עם הקוביות.
הוסף תגובה