כפר האלוהים 4
1
"בבקשה. טחול של עז, זנב של שור, עין של חתול ושן שום", הנחתי את הרכיבים בזה אחר זה על שולחנה של המכשפה הזקנה.
"יפה מאוד אדם", אמרה המכשפה.
2
"אוקי, עכשיו תחזירי לי אותה", אמרתי.
"את מי?", שאלה המכשפה.
"את דפנה. אני יודע שאת לקחת לי אותה".
"אני לא יודעת על מה אתה מדבר", היא אמרה. "דפנה ואני לא מדברות כבר שנים. אבל אני יודעת מי יכול לעזור לך".
"מי?", שאלתי, מלא ציפייה ודריכות.
"פסיכיאטר. אני מכירה אחד ממש טוב", היא אמרה. "תרשום את המספר. 050-בלה בלה בלה".
3
"עצם זה שאתה מדבר איתי, וממש מנהל איתי שיחה, זה כבר אומר דרשני", היא המשיכה. "שלא לדבר על זה שאשכרה יצאת לאחו והבאת לי את כל הדברים המטורפים האלה. אני חושבת שבאמת הגיע הזמן שתתחיל בטיפול".
הבטתי בה במבט נטול הבעה.
"מה זאת אומרת?", שאלתי. "את לא אמיתית?".
"אני אמיתית", היא אמרה. "אבל רק בעולם השקר".
"מה???", שאלתי נדהם. "ואיפה אני עכשיו?"
"בכפר האלוהים", היא אמרה. "ברוך הבא".